חזיר בר כמפיץ זרעים בפארק רמת הנדיב: השפעות ואיומים אקולוגיים
גיא דוברת, אבי פרבולוצקי וגידי נאמן
נובמבר 2011, גליון 4, (עמ' 266-272)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

הפצת זרעים לטווח רחוק חשובה לשימור חיוניותן של אוכלוסיות מבודדות ולאכלוס של בתי גידול חדשים. הפצת זרעים על-ידי יונקים גדולים, בין אם פנימית על-ידי אכילה (אנדוזואוכורית), או חיצונית על גבי הגוף (אפיזואוכורית) היא מנגנון חשוב להפצת זרעים לטווח רחוק. במחקר זה נבדקה הפצת זרעים על-ידי חזיר הבר (Sus scrofa lybicus) באמצעות הנבטה של גללים, הנבטה של לעוסיות והנבטה של זרעים שהושגו באמצעות סירוק הפרווה. כל 22 מיני הצמחים שהופצו בצורה חיצונית (אפיזואוכורית) היו חד-שנתיים. לעומת זאת, בין הצמחים שהופצו בצורה פנימית (אנדוזואוכורית) היו 22 מינים חד-שנתיים ו-8 רב-שנתיים. בניגוד לגללים, לעוסיות לא הכילו זרעים חיוניים. נמצא כי מרבית המינים שמופצים בצורה חיצונית הם מינים מקומיים, ולעומתם מינים גרים רבים מופצים בהפצה פנימית. חזירי הבר מנצלים מקורות מזון עונתיים ומסתגלים מהר למקורות מזון חדשים. הרגלי חיפוש המזון, ההתפלשות והנבירה של חזירי הבר הופכים אותם למפיצי זרעים חשובים. התמעטות השטחים הפתוחים והגדלת הקיטוע של בתי גידול טבעיים מעלה את חשיבותם של סוכני הפצת זרעים לטווח רחוק בשימור מינים בתוך מערכת אקולוגית מקוטעת המשתנה במהירות. חזירי בר יכולים לקשר בין אוכלוסיות צמחים מבודדות ולתרום להתבססותן של אוכלוסיות חדשות. עם זאת, ריבוי מיני מעזבות ומינים גרים שנמצאו כמופצים על-ידי חזירי הבר במחקר זה, מצביע על פוטנציאל לנזק מסוים שיש לחזיר הבר בהפצה של מיני צמחים פולשים.

 

 


 

 

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel