שינויים בצומח בנחל בוקק: האם יש קשר לזיהום האקווה?

נובמבר 2011, גליון 4, (עמ' 255-256)



-
הדפס PDF שלח לחבר



בעבר היה עין בוקק המקור היחיד של מים איכותיים בכל הקטע הדרומי של חוף ים המלח בין עין גדי לבין עין תמר. לפי מדידות שנערכו בשני העשורים שלפני קום המדינה [4], הכילו מי עין בוקק 620-547 מ"ג כלורידים לליטר (מגכ"ל). הבדיקות במהלך 50 השנים הבאות העידו על יציבות במליחות המעיין. שפכים תעשייתיים שהוחדרו לקרקע במישור רותם גרמו לזיהום האקווה (אקוויפר) [2], ובעקבותיו, מאמצע שנות ה-90, הולכת וגדלה מליחותו של עין בוקק. לאחר 15 שנות הזיהום עלה ריכוז הכלורידים במי המעיין מרקע טבעי של כ-550 מגכ"ל ליותר מ-3,000 מגכ"ל בתחילת שנת 2011, וקצב ההמלחה הולך וגובר עם הזמן [2]. המכון הגיאולוגי ורשות הטבע והגנים ממשיכים בניטור מי עין בוקק, ובחודש מאי 2011 נמדדה בו מליחות של 3,256 מגכ"ל.

כבר בשנת 2003 הוערך ברשות הטבע והגנים שעלייה של מאות אחוזים במליחות המעיין עלולה לגרום לשינויים בהרכב מיני הצמחים ובעלי החיים המימיים בנחל בוקק ולהכחדת מינים בבית גידולו של הנחל האיתן [3]. במרץ 2004, כאשר מליחות עין בוקק עוד לא חצתה את הקו של 1,500 מגכ"ל, תיעדנו את צמחיית הנחל למטרת מעקב ארוך טווח. לאחר 7 שנים בוצע סקר חוזר (חלקי) לגילוי שינויים בהרכב הצומח. מלבד צמחים בעלי צינורות הובלה (vascular plants), ניסינו לאתר ב-2011 גם טחבים שתועדו בנחל בוקק לפני תחילת ההמלחה.

בשנת 2004 נאספו לאורך מסדרון הנחל (מכביש 90 ועד המעיין, כ-1,200 מ') דגימות של 55 מיני צמחים רב-שנתיים ושל 61 מיני עשבים חד-שנתיים. מאחר שהשנים האחרונות בחבל ים המלח היו שנות בצורת, בוצע בשנת 2011 סקר המתייחס רק לצמחי מים ולצמחי גדה האופייניים לבית גידול של נחל איתן (טבלה 1). ניתן להסיק שמגוון הצמחייה הטבעית בבית גידול זה (הצמחייה לא הייתה עשירה מלכתחילה - על פי סקר שלנו ב-2004 וגם לפי נתוני הסיור ב-1982 [1]) נמצא במגמת הירידה. שני מינים אוהבי מים של צמחים בעלי צינורות הובלה (מתוך שבעה סה"כ) נכחדו או כמעט נכחדו בנחל בשנים האחרונות: השרך שערות-שולמית מצויות (Adiantum capillus-veneris) (איור 1) ופלומית בּוֹבֶה ממשפחת המורכבים (Doellia bovei).

גודל אוכלוסיית פלומית בּוֹבֶה (מין בסכנת הכחדה בארץ [5]) נאמד בנחל בוקק בשנת 2004 במאות פרטים. הצמחים נמצאו אז בקטעים שונים לאורך אפיק הזרימה; ריכוז הפלומית (כתמים ששטחם מספר מטרים מרובעים) תועד במורד האפיק. בספר האדום [5] נקבע שהמין כבר נכחד בנחל בוקק, אך בסקר שנערך בשנת 2011 מצאנו פרט אחד של הפלומית בחלק התחתון של הנחל, ושלושה פרטים נוספים נתגלו במרחק כקילומטר ממנו במעלה הנחל. הפרטים הבודדים (המרוחקים כמטר מהמים הזורמים) שאותרו ב-2011, לא רק מאשרים את הירידה הקיצונית בגודל אוכלוסיית הצמח בנחל בוקק, אלא גם מרמזים על סיבתה. פרטים אחדים של עשב רב-שנתי ממשפחת המורכבים יכולים להפיץ מאות זרעים, ואכן תיעדנו את פלומית בּוֹבֶה בעין בוקק בשלב ההפצה. ייתכן שחוסר ההתחדשות של הפלומית בנחל (בדקנו מספר פעמים במהלך 2011), על אף קיומו של מקור הזרעים, הוא עדות לכך שתנאי בית הגידול באפיק הזרימה לא מתאימים כיום להתבססות אוכלוסיית המין.

טבלה 1

בעבר תועדו בעין בוקק שני מינים של טחבי עלים האופייניים לבתי גידול לחים (צוקים עם טפטוף, חלחולים בסביבת מעיינות ומפלים): cellulare Bryum ו-Eucladium verticillatum [7]; דגימותיהם, שנאספו בנחל בשנות ה-50, שמורות בעשבייה הלאומית בירושלים. סביבת מפל בנחל בוקק המרופדת בטחבים, מתוארת בסיכום הסיור שנערך בשנות ה-80 [1]. אולם בסקר שלנו בשנת 2011 לא נמצאו שום טחבים לאורך אפיק הנחל.

הנתונים מצביעים שאכן החלו שינויים שליליים מבחינת שימור המגוון הביולוגי בצומח של נחל בוקק. אין לשייך את התופעה לשנות הבצורת בחבל ים המלח, מכיוון שמדובר בצמחים שקשורים באופן מובהק למים זורמים ויציבים. יתרה מזאת, בעשור האחרון כמות המים הזורמים בנחל בוקק גדולה פי שלושה מזו שזרמה בו באופן חופשי בעשורים הקודמים, וזאת מכיוון שלאחר המלחת המעיין הופסק השימוש במימיו לצורכי המלונות באזור. לא ניתן לקשר את הירידה בעושר מיני הצמחים אף לשיטפונות, כי בשנים האחרונות לא התרחשו שיטפונות חזקים בנחל בוקק. אנו סבורים שהשינויים בהרכב הצומח באפיק של נחל בוקק חלו בעקבות זיהום האקווה שהמעיין ניזון ממנה. הנחה זו נתמכת גם בנתוני סקר חלזונות המים שנערך בשנת 2011: שחריר חלק (Melanopsis buccinoidea), מין נפוץ בארץ, שהיה ידוע בעין בוקק עד 2004, לא נמצא בו; שחריר מדברי (Melanopsis eremita), מין על סף הכחדה בארץ, נתגלה מחדש בנחל בוקק כאוכלוסייה בת עשרות פרטים בלבד [6]. עובדות אלה מחזקות את ההשערה שמדובר בתגובת המרכיבים הרגישים ביותר של המערכת האקולוגית המימית לשינוי במליחות המעיין. בדומה לצמחי המים, שרק חלק ממיניהם (טבלה 1) הגיבו בשלב זה על השינוי בתנאי בית הגידול, גם בין חלזונות המים מצליחים עדיין שני מינים נוספים - מגדלית מגובששת (Melanoides tuberculata) וסהרונית ארץ-ישראלית (Theodoxus michonii) - לקיים אוכלוסיות גדולות יחסית בנחל בוקק שמליחותו הולכת וגדלה [6].

מומלץ להמשיך את המעקב הביולוגי בנחל בוקק בד בבד עם ניטור מי המעיין, וזאת בתקווה שתימצא דרך למימוש ההמלצה לניקוי האקווה [1], ושתוצאות הניטור האקולוגי יוכלו לשמש להכנת תכנית שיקום לעין בוקק.


מקורות
[1] אור נ. 1982. מסלול בוטני באזור עין בוקק, 12.12.82 – לסקר מדבר יהודה. רשות שמורות הטבע.
[2] בורג א. 2011. עין בוקק – הרכב כימי לאחר 15 שנות זיהום. דו"ח GSI/03/2011. ירושלים: המכון הגיאולוגי.
[3] בלכר מ. 2003. מהו הנזק האקולוגי שעלול להיגרם כתוצאה של המלחת עין בוקק? חוות דעת של מומחה. חטיבת פיקוח ואכיפה, רשות הטבע והגנים.
[4] ברסלבסקי י. 1950. ים המלח סביב–סביב. הידעת את הארץ, ג. תל–אביב: הקיבוץ המאוחד.
[5] שמידע א, פולק ג ופרגמן–ספיר א. 2011. הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב'. רשות הטבע והגנים.

[6] Blecher M. 2011. Melanopsis (Mollusca: Gastropoda) in the changing environment of the Boqeq stream, Dead Sea, Israel. Triton, Journal of the Israel Malacological Society 24: 31-34.
[7] Herrnstadt I and Heyn CC. 2004. Bryopsida (Mosses). In: Heyn CC and Herrnstadt I (Eds). The Bryophyte flora of Israel and adjacent regions, Flora Palaestina Series. Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities.




רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel