|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
גליון מס' 3/נובמבר 2014 |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
קוראות וקוראים יקרים,האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?התפרצויות של מגפת האבולה אירעו מספר פעמים ב-40 השנים האחרונות, תוך חזרה על דפוסים דומים: התרחבות של פעילות כריית מחצבים גוררת בירוא יערות (שנעשה כדי להקל על הכרייה), וכריתת היערות גורמת לנדידה המונית של עטלפים, הנושאים בגופם את נגיף האבולה. נגיף האבולה הוא אמנם הקטלני ביותר מבין הנגיפים המוכרים שיש להם יכולת להדביק בני אדם, אך הגורמים להתפרצותו אינם ייחודיים.אנו נחשפים יותר למחלות חדשות הנישאות על-ידי בעלי חיים ככל שמערכת התחבורה מתרחבת, שטחי טבע מפונים לטובת חקלאות, ובעלי חיים רבים נתפסים למטרות ציד וסחר. אך כדי שנגיף יגרום למגפה לא מספיק שתהיה לו יכולת להדביק, אלא עליו להיות מופץ ביעילות רבה ביותר. התחבורה האווירית שכה התרחבה בעשורים האחרונים מקרבת מקומות רחוקים, וכך מאפשרת הפצת מחלות בקצב שלא הוכר קודם לכן.לאורך ההיסטוריה האנושית בעלי חיים היו מקורן של רוב המחלות המידבקות שבני האדם חולים בהן, אך בעשורים האחרונים אנו חווים עלייה המוערכת בפי ארבעה באירועי הופעה של מחלות. התפרצויות של מגפות המשותפות לבני אדם, לחיות-בית ולחיות-בר (כגון שפעת העופות, שפעת החזירים ו-SARS) מזכירות לנו שוב ושוב שקיים קשר הדוק בין בריאות בני האדם ובריאות החיות הסובבות אותנו. יתרה מכך, המגפות הללו מאיימות לא רק על בריאות בני האדם (ועל שרשרת המזון ועל המערכת הכלכלית) אלא גם על החי והצומח המרכיבים את המגוון הביולוגי התומך בתשתית החיים. הקשר הישיר והמיָדי בין ההתנהלות הסביבתית לבין הבריאות העתידית מעולם לא היה כה ברור.התדרדרות במצבן של מערכות אקולוגיות עלולה להשפיע על בריאות האדם דרך מעגלי משוב שונים. למשל, בעלי חיים עשויים להגר מתחום מחיה אחד לאחר, ושם להעביר נגיף שהם נושאים אל חיות-הבית. תופעות שונות, כגון הכחדת מינים, זיהום, פלישת מינים ושינוי אקלים – פוגעות קשה ביציבות החיים על פני כדור הארץ. נמצא, למשל, שאבדן מינים במערכות אקולוגיות תורם לעלייה בתחלואה אנושית.אנחנו משלמים מחיר לא רק על השליטה בטבע ובמערכות האקולוגיות, אלא גם על ההשארה מאחור של חלק משמעותי מהאוכלוסייה האנושית. רוב ההתפרצויות לא מתרחשות בחלק הצפוני של כדור הארץ, בארצות העשירות שיש להן יכולת לנטר מחלות, אלא באזורים העניים של הסהרה התיכונה, הודו וסין – אזורים צפופי אוכלוסין או אזורים בעלי טבע עשיר הנמצא תחת לחץ אנושי גובר.בהזדמנות זו ברצוני לשתף אתכם בהחלטת הוועד המנהל של אקולוגיה וסביבה לצמצם את הדפסת כתב העת על גבי נייר. תוכני כתב העת יהיו נגישים באתר אקולוגיה וסביבה לכלל הציבור המתעניין, ללא מגבלות, ואתם כמובן מוזמנים להפיצם למעגלי קוראים נוספים.קריאה נעימה, | |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
דליפת הנפט במלחת עברונה - תשתית מזהמת בלב אזור רגיש
יהושע שקדי
 
|
ציון 'מספיק בקושי' לים התיכון – התאמת מדד בריאות הים העולמי לישראל
ענת צמל, אביעד שיינין ויאיר סוארי
 
|
סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד
קרן אגאי-שי
 
|
הקמת מערך ניטור ארוך טווח ביערות אורן בוגרים
מיכאל ספרינצין, ג'ניה דניסיוק, אירה מור, יוהנס גואנין, יניב זליג, טיילור ווילסון ויגיל אסם
 
|
השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי
דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב ורחל קרליבך
 
|
שימור מרוות הֶחָפים: רגע אחרי ההכחדה מן הטבע בישראל
אלון זינגר, תומר פרג', אלכסנדרה קרן, מאיה אבוטבול, ליאור כהן וסיון גולן
 
|
|
|
|
|
|
|
ערכן האקולוגי-כלכלי של דיונות החול במישור החוף
מאירה שגב, פועה בר וניר בקר
   
|
"כאשר הנוף נוטש אותך" – רמת ההתקשרות למקום כגורם מכריע בתגובת קהילות סמוכות לחולה על ייבושה
מיה דואני ועמנואל כהן-שחם
   
|
ניטור יתושים בוגרים – השפעת סוג המלכודת על יעילות הניטור של יתוש הטיגריס האסייני ושל מינים נוספים בשטחים פתוחים ובשטחים בנויים בישראל
אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר ולאור אורשן
   
|
יעילות ניצול מים בעצי יער: עדיפות לאורן ירושלים על פני אלון מצוי
תמיר קליין, עידן שפרינגר, בן פיקלר, גיל אלבז, שבתאי כהן ודן יקיר
   
|
|
|
|
|
מודל להשראה: ה'קיימן' הראוי
אריה ונגר
 
|
מהשדה אל הצלחת - תזונה בת-קיימא בישראל
אלון שפון וחגית אולנובסקי
 
|
|
|
|
|
זהב שחור בערבה
דורון ניסים
 
|
|
|
|
|
כלכלה התנהגותית בשירות איכות הסביבה
ריאיון עם פרופ' דן אריאלי
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|